יאמאס, זה לחיים ביוונית, וקריאות היאמאס נשמעות היטב בחללן של הטברנות ברחבי יוון…
במיתולוגיה היוונית מקבלים האלים שני סוגי מזון ומשקה – 'אמברוסיה' ו'נקטר'. את המשקאות הגישה להם EVA אלת הנעורים ומשרתת האלים באולימפוס ושתייתם נתנה לאלים חיי נצח והוסיפה טעם לחייהם הנצחיים.
היום המשקאות היוונים אינם רחוקים מהמשקאות הקדומים, אך דרך הפקתם השתנתה…
הנה לכם כמה משקאות שתופסים את מרכז השולחן היווני הקלאסי, כל אחד בשלב אחר של הארוחה ובאזורים גיאוגרפים שונים.
אוזו
מקור השם האמיתי של האוזו הוא הביטוי היווני "Ou Zo", שפירושו "לא יכול לחיות בלי", זאת משום שעל פי המסורת היוונית הראשון ששתה את האוזו לא הצליח להפסיק…
מקור האוזו לטענת היוונים הוא מהאי לסבוס, אך שורשיו נעוצים עמוק בלב האימפריה הביזנטית.
האוזו הוא המשקה המסורתי של יוון.
ייצור – האוזו מתחיל כשיכר ענבים או צימוקים מעוכים המוכנס למבשלות נחושת ועובר תהליך בישול בתוספת תבלינים ובעיקר 'אניס' הנותן לו את הטעם הדומיננטי.
איך שותים: עם קרח ותוספת קטנה של מים.
בדרך כלל לאוזו 40% אלכוהול
צ'יפורו
הצ'יפורו נחשב למשקה הכפריים, הוא מכיל ריכוז אלכוהול גבוה במיוחד (מעל 40%) למעשה זהו סוג של גראפה ונוהגים לשתות אותו בשוט מהיר.
יייצור – צ'יפורו מיוצר מזגי העבים (קליפות) והוא מוגש בדרך כלל בטעמו הטבעי ולעיתים עם אניס.
רצינה
כאן מדובר ביין, זהו יין יווני מסורתי שטעמו פשוט עד מר עם נגיעות של שרף אורנים.
בדרך כלל מוסיפים שרף ענבים לרצינה… ביוון העתיקה נהגו לשמור את היין בחביות עץ אורן ואת האטימה עשו עם שרף שטיפטף ליין ונתן לו את טעמו המר.
מסטיקא – הדמעות של כאיוס
משקה המסטיקא, כשמו כן הוא – עשוי משרף אלת המסטיק. מפיקים אותו בעיקר באי כאיוס והיוונים קוראים לו "הדמעות של כאיוס", בדרך כלל מוסיפים לו ממתיקים אבל אחוז האלכוהול בו הוא נמוך יחסית, 25%.
אבותינו נהגו ללעוס 'מסטיקא', וביהדות מופיע המסטיקא בתלמוד שאיננו מתיר לעיסת מסטיקא בשבת " …אין לועסין מוסתכין (מסטיקא) בשבת אימתי בזמן שמתכוין לרפואה אם מפני ריח הפה ה"ז (הרי זה) מותר "
המשתתפים בטיול המודרך בעברית באתונה, יקבלו טעימה ממשקה המסטיקא