יוון מלאה במחוות גוף קטנות עם משמעות גדולה, הידיים והפנים הן לא רק כלי תקשורת — הן חלק מהסיפור.
כמי שמוביל מטיילים כבר 15 שנים בנבכי התרבות המקומית, למדתי להכיר את הניואנסים שעושים את ההבדל בין תייר לבין מי שמבין את שפת המקום.
הפוסט הזה יגלה לכם את מה שגוגל או ספרי הטיולים לא מספרים ואתם מוזמנים להתחיל "לדבר" בשפת הידיים היוונית.
זכרו – ביוון, שפת הגוף היא לא תוספת לשיחה – היא השיחה עצמה.
Moutza (μούτζα) – כף יד פתוחה נדחפת קדימה עם אצבעות פרושות (כמו חמסה) משמעותה עלבון! דחייה! לך מפה! (ביוונית Moutza)
כף יד כלפי מטה ותנועת משיכה – הכוונה היא – "בוא לכאן" (הפוך מישראל)
הנהון עם הראש למעלה – ולעיתים ציקצוק בלשון – משמעותו – לא!!! והצקצוק הוא תוספת של – לא חזק!!!
חיבור אצבעות וניעור קל – משמעות: "מה אתה רוצה?", "מה הבעיה?" לפעמים נאמר יחד עם: Ti thes? (מה אתה רוצה)
הרמת גבות ומבט ישיר – שאלה / הפתעה
חצי חיוך צדדי ומבט הצידה – אני מטיל ספק או אירוניה
ועוד כמה קודים של שפת גוף שחשוב שנזכור:
יוונים לא מפחדים להסתכל בעיניים
מבט ישיר וחזק = עניין, כבוד, נוכחות
הימנעות ממבט = חוסר עניין / ריחוק
נגיעה בכתף / ביד תוך כדי דיבור וקרבה פיזית גבוהה יחסית – זו איננה פלישה אלא חום אנושי.
מדברים הרבה בידיים כאילו "מציירים באוויר – הדיבור הוא גם ויזואלי
ומעכשיו שימו לב – לא להרים כף יד קדימה (זה נראה כמו moutza)) , להשתמש בכף יד למטה כשקוראים למישהו ולא להתבלבל בין "כן" ו"לא" עם הראש…
וקצת הרהור אישי, ישראלי, ים תיכוני
שפת הגוף היא השפה העתיקה בעולם, אבל לכל מקום יש את המבטא שלו… מבט חד יכול להיות כבוד או חוצפה. חיוך יכול להיות קרבה או הסתרה, מרחק בין אנשים יכול להיות חום או ריחוק כי אנחנו חושבים שאנחנו מקשיבים למילים אבל בפועל, אנחנו קוראים תנועות.
אם תרצו להבין מקום באמת, אל תשאלו רק מה אומרים, תסתכלו גם איך אומרים...
רוצים להכיר את עולמה התרבותי של יוון?
בואו איתי לטיול חובק תרבות, מוזיקה וקולינריה באתונה הכולל מפגשים ייחודיים, טעמים, שווקים, מוזיקה ועולם הולך ונעלם… לפרטים – לחצו כאן
טיול מודרך יומי – להרשמה – לחצו כאן