הסבתא היוונייה – מאמא, יאיא והמשפחה היוונית

אם רוצים להבין באמת את המשפחה היוונית ואת התרבות היוונית, כדאי להניח לרגע את האתרים הקלאסיים בצד, להיכנס לבתים מארחים ולהכיר את יוון דרך האנשים.
שם, סביב שולחן האוכל, מגלים את אחת הדמויות המרכזיות בחיי המשפחה ביוון: האמא – ומעליה, לעיתים קרובות, ה־יאיא (Γιαγιά), הסבתא היוונייה, שהיא המבשלת, המייעצת, זו ששומרת על המסורת, עוזרת בגידול הנכדים ולעיתים גם יודעת בדיוק מה טוב לכולם – עוד לפני שהם עצמם יודעים.

המשפחה היוונית מתחילה במטבח

במשך דורות הייתה האם לבו של הבית היווני. היא גידלה את הילדים, שמרה על המסורת ובעיקר דאגה שאיש לא יקום רעב מהשולחן.

החברה היוונית השתנתה כמובן. נשים מנהלות קריירה, משפחות נעשו קטנות יותר ואורח החיים באתונה של היום שונה מאוד מזה שהיה לפני שניים או שלושה דורות ובכל זאת, לאוכל הביתי ולארוחה המשפחתית נשאר מקום מיוחד בתרבות היוונית.

מוסקה, פסטיציו, גמיסטה – הירקות הממולאים – פשטידות וסירים שהתבשלו במשך שעות הם הרבה יותר מאוכל. הם זיכרונות, ריחות וסיפורים שעוברים מדור לדור ולא פעם, כששואלים יווני איפה אכל את המוסקה, הפשטידה או הממולאים הטובים ביותר בחייו, התשובה אינה שם של מסעדה מפורסמת התשובה היא פשוט: אצל יאיא.

מי היא היאיא – הסבתא היוונייה? 

הסבתא היוונייה היא כמעט מוסד בפני עצמו.

במשפחות רבות היא אינה רק מי שמגיעה לביקור אצל הנכדים. היא חלק פעיל מאוד בחיי המשפחה: מסייעת בגידול הילדים, מבשלת, שומרת מתכונים משפחתיים, מעבירה מנהגים ומספרת את הסיפורים שהופכים עם השנים לזיכרון המשפחתי וכמו אצל סבתות במקומות רבים בעולם, גם אצל היאיא קיים כלל פשוט למדי: לא משנה כמה אכלת – כנראה שלא אכלת מספיק.

אבל מאחורי האוכל מסתתר משהו עמוק יותר. היאיא היא החיבור שבין הדורות. דרכה עוברים לא רק המתכונים, אלא גם הזיכרונות מהכפר שממנו הגיעה המשפחה, החגים, המנהגים, הסיפורים על ההורים והסבים ולעיתים גם זיכרונות מתקופות קשות בהיסטוריה היוונית.

גם השמות מספרים את הסיפור המשפחתי. המסורת של הענקת שמות לילדים על שם הסבים והסבתות עדיין מוכרת ונפוצה ביוון, גם אם בחברה היוונית המודרנית היא אינה נשמרת בכל משפחה כפי שנשמרה בעבר.

אוכל, משפחה והתרבות היוונית

קשה להפריד ביוון בין אוכל לבין משפחה. שולחן יווני אינו רק מקום שאוכלים בו. הוא מקום שמדברים בו, מתווכחים בו, צוחקים בו, מספרים בו סיפורים ונשארים לידו הרבה אחרי שהצלחות כבר התרוקנו.

יש הרבה דרכים לטייל באתונה. אפשר לעבור מאתר לאתר, לצלם, לסמן וי ולהמשיך הלאה, אבל אפשר גם לנסות להבין מה מסתתר מאחורי האתרים ולהכיר מקרוב את הסבתא היוונייה בביתה.

זה בדיוק הרעיון שעומד מאחורי טיול הטברנות באתונה שלי – לא רק לאכול אוכל יווני, אלא להשתמש באוכל, במוזיקה ובמפגש עם האנשים כדי להבין קצת יותר את התרבות היוונית.

כי לפעמים, כדי להבין את יוון, לא צריך עוד מקדש, צריך פשוט לשבת ליד השולחן.

רוצים להכיר את אתונה דרך האנשים, התרבות, המוזיקה והאוכל?
הצטרפו אליי לסיורים בעברית באתונה ובחורף לטיול הטברנות – ולכו איתי אל העיר שמאחורי האתרים.

אמנון גופר – מדריך, היסטוריון וחוקר התרבות היוונית

נעים להכיר

היי!

שמי אמנון ואני טייל, מורה דרך ומחבר ספרי טיולים.
מעל חמש עשרה שנים אני חי בין ישראל ליוון ומתמחה בסצנה התרבותית, המוזיקלית והקולינרית באתונה, העיר שהפכה להיות ביתי השני.
מלבד ההתמחות שלי באתונה ובתרבות היוונית, אני מדריך טיולי נושא ייחודיים בארץ, מגיש פינות רדיו בגלי צה"ל ורדיו צפון וכותב טורים וכתבות במיטב המגזינים בנושא מסעות וטיולים.
אני מזמין אתכם לגלות את הקסם של אתונה דרך העיניים שלי…
כתבות שלי ניתן למצוא בעיתון הארץ, אתר וואלה, ynet ומסע אחר.

"ללכת איתו באש ובמים, אבל עדיף בבשר וביין…"
רפי אהרונוביץ 'גלובס'

אולי יעניין אותך גם

הפרלמנט היווני הישן – מוזיאון בשולי הפלאקה

בכיכר Kolokotronis , בגבול שבין הפלאקה לשכונת קולונאקי, עומד מה שהיה בעבר הפרלמנט היווני. צללית המבנה נבלעת על ידי בתי […]

אתונה – מרכזי קניות והמלצות לאוהבי השופינג…

בבואי לארץ זרה, אני נמשך כמעט תמיד לביקור בסופרמרקטים הגדולים. משוטט במחלקות השונות, מסתכל על שפע המוצרים ומרגיש כמטייל בתוך […]

חמילוס 1929 – טברנה שנותנת כבוד ללילה היווני (Xamilos 1929)

את מסע הטברנות האישי שלי אל מחוץ למשולש התיירותי לא אעצור לעולם והציפיה שלי היא לראות תיירים הרוצים להכיר את […]