מי שמטייל ביוון שומע לא פעם את הביטוי סיגה־סיגה.
התרגום הפשוט הוא ״לאט־לאט״, אבל ביוון אלה אינן רק שתי מילים. זוהי כמעט השקפת עולם.
אתה ממתין למלצר בטברנה — סיגה־סיגה.
המעבורת מתעכבת — סיגה־סיגה.
השיפוץ בבית נמשך קצת יותר מהמתוכנן — גם אז, סיגה־סיגה.
המעבורת מתעכבת — סיגה־סיגה.
השיפוץ בבית נמשך קצת יותר מהמתוכנן — גם אז, סיגה־סיגה.
לישראלי הממהר זה עלול להישמע כמו תירוץ לדחיינות. אבל עבור היווני, הכוונה אינה בהכרח ״לא לעשות״, אלא דווקא "לעשות בלי לאבד את הנשימה"… לא הכול חייב להתרחש מיד, לא כל איחור הוא אסון ולא כל רגע פנוי צריך להתמלא במשימה.
בישראל אנחנו שואלים: ״מתי זה יהיה מוכן?״
ביוון עונים לפעמים: ״יהיה מוכן כשהוא יהיה מוכן״.
ביוון עונים לפעמים: ״יהיה מוכן כשהוא יהיה מוכן״.

הקצב היווני קשור גם לאקלים הים־תיכוני. בחום של שעות הצהריים אין טעם להילחם בשמש. סוגרים תריסים, מאטים את הקצב וממתינים לערב. כשהאוויר מתקרר, הרחובות מתמלאים מחדש, בתי הקפה מתעוררים והארוחה יכולה להימשך עד חצות.
אבל ״סיגה־סיגה״ הוא גם מנגנון הישרדות. יוון ידעה מלחמות, כיבושים, רעידות אדמה ומשברים כלכליים. כשאי אפשר לשלוט בכל מה שקורה, לומדים להתמודד עם הדברים צעד אחר צעד, היום נעשה את מה שאפשר, ומחר נמשיך.
גם בשיחה אומרים 'סיגה' במשמעות של ״רגע״, ״לאט״, ״הירגע״ או ״אל תגזים״. הכול תלוי בטון ובתנועה הקטנה של היד. לפעמים זו בקשה לסבלנות, לפעמים אזהרה, ולעיתים אמירה משועשעת: אל תיקח את עצמך ברצינות רבה כל כך.
אין פירוש הדבר שהיוונים אינם עובדים קשה או אינם יודעים למהר, אבל 'סיגה סיגה' הוא גם תזכורת לאופן שבו ראוי, לדעתם, לשאת את החיים.
אל תרוץ אל סוף הארוחה.
אל תשתה את הקפה בעמידה.
אל תמהר להיפרד מאדם שאתה אוהב.
אל תשתה את הקפה בעמידה.
אל תמהר להיפרד מאדם שאתה אוהב.
כי אולי החיים אינם דבר שצריך להספיק — אלא דבר שצריך לחוות.
אז בפעם הבאה שהדברים ביוון אינם מתקדמים בקצב שתכננתם, נשמו עמוק, הביטו סביב ואמרו לעצמכם – סיגה־סיגה. יוון לא בורחת לשום מקום.
בלילה נגלוש במורד המדרגות אל טברנת המרתף של יורגוס, אשתו תחייך לכולם ותמיד ומדי פעם תפלוט את מילות הקסם 'סיגה-סיגה', כאילו אומרת – לאט לאט, הלילה עוד ארוך…
הצטרפו אלי לטיולי הטברנות באתונה ואקח אתכם עמוק לעולם היווני – סיגה סיגה…
לפרטים על הטיול, תכנית ועלויות – לחצו כאן