מעמד האישה ביוון – מאלות האולימפוס ועד לנשות אתונה של ימינו

כיצד קרה שבארץ שהעניקה לעולם אלות רבות־עוצמה, נאלצו הנשים להיאבק במשך אלפי שנים על הזכות להחליט על חייהן?

מסע הסטורי ותרבותי בעקבות מעמד האישה ביוון – מחייהן של נשים באתונה העתיקה ובספרטה, דרך הנצרות ומלחמת העצמאות היוונית, ועד למאבקן של הנשים ביוון המודרנית לשוויון ולחירות.

מאת אמנון גופר – מדריך טיולים באתונה וחוקר תרבות יוון

ארץ של אלות חזקות ונשים נטולות זכויות

יש משהו כמעט אירוני בתולדותיה של יוון…

היוונים הקדמונים העניקו לעולם את אתנה, אלת החוכמה והמלחמה; את הרה, מלכת האלים; את ארטמיס, אלת הציד והטבע; ואת אפרודיטה, אלת האהבה והיופי. אלות שהיו מסוגלות להכריע מלחמות, להתערב בגורלם של מלכים ולשנות את סדרי העולם – אבל באותה עת, נשים בשר ודם, שחיו למרגלות מקדשיהן של אותן אלות, לא נהנו מכוח דומה.

באתונה, העיר שהעניקה לעולם את אחד הביטויים הראשונים של הדמוקרטיה, נשים לא הורשו להשתתף באספת העם, להצביע או להיבחר למשרות שלטוניות.

הדמוקרטיה האתונאית הייתה מהפכה בתולדות האנושות, אבל היא הייתה דמוקרטיה של גברים וכאן מתחיל סיפורו המרתק של מעמד האישה ביוון – סיפור שיש בו כוח וחולשה, מסורת ומרד, אהבה, דת, מלחמות ושינויים חברתיים.

האישה באתונה העתיקה – מלכת הבית, אך לא אזרחית שוות זכויות

באתונה של המאה החמישית לפני הספירה הייתה החברה מאורגנת סביב בית האב. האישה האתונאית החופשייה השתייכה למשק בית והייתה כפופה לאפוטרופוס גבר – אביה, בעלה או קרוב משפחה אחר.

תפקידיה המרכזיים היו ניהול משק הבית, גידול הילדים, פיקוח על המשרתים והעבדים ושמירה על רכוש המשפחה.

בקרב המעמדות הגבוהים הוגבלה נוכחותן של נשים במרחב הציבורי. לעומת זאת, נשים מן המעמדות הנמוכים נאלצו לעיתים לעבוד לפרנסתן, למכור בשוק, לשרת בבתים ולעסוק במלאכות שונות, כך נוצר מצב שבו דווקא הנשים העניות נהנו לעיתים מחופש תנועה גדול יותר, אך לא משום שהחברה העניקה להן זכויות רבות יתר, אלא מפני שהצורך הכלכלי חייב אותן לצאת מן הבית.

הנשים של ספרטה – חופשיות יותר, אבל לא שוות יותר

אם באתונה נדרשה האישה המכובדת לשמור על צניעות ולהתרחק במידה מסוימת מן המרחב הציבורי, הרי שבספרטה התמונה הייתה שונה. הנערות הספרטניות עסקו בפעילות גופנית, בריצה ובהיאבקות, וקיבלו חינוך שנועד לחזק את גופן ואת רוחן.

נשים בספרטה נהנו מחופש תנועה רחב יותר ומאפשרויות משמעותיות להחזיק ברכוש ולרשת אדמות. בזמן שהגברים עסקו באימונים צבאיים ובמלחמות, מילאו הנשים תפקיד חשוב בניהול המשק והרכוש.

אולם אין לטעות: ספרטה לא הייתה חברה שוויונית. גם שם ייעדה החברה לנשים תפקיד מרכזי בהולדת ילדים ובגידול דור הלוחמים הבא. החופש היחסי שניתן להן לא נבע בהכרח מהכרה בשוויון בין המינים, אלא גם מצרכיה של חברה שהעמידה את המלחמה במרכז חייה.

הנצרות והאישה – בין קדושה לציות

עם התפשטות הנצרות והפיכתה לדת המרכזית בעולם הביזנטי השתנה גם האידיאל הנשי. במקומן של האלות הרבות של העולם העתיק ניצבה דמותה של מרים, אם ישו, הפנאגיה – הקדושה מכולן במסורת האורתודוקסית.

מרים הפכה לסמל של אימהות, טוהר, חמלה והקרבה. דמותה מופיעה באינספור איקונות בכנסיות יוון, ומאמינים פונים אליה בבקשות להגנה ולישועה, אבל לצד ההערצה לאם הקדושה התקיימה חברה פטריארכלית, שבה ציפו מנשים לצניעות, לנאמנות ולציות לנורמות המשפחתיות והדתיות.

המציאות הביזנטית הייתה מורכבת. היו בה נשים משכילות, בעלות רכוש, נזירות בעלות השפעה ואפילו קיסריות ששלטו באימפריה. אך רוב הנשים לא נהנו מעוצמה דומה.

ושוב חזרה אותה סתירה: האישה כאם וכקדושה זכתה להערצה, אך האישה כאדם עצמאי נאלצה להיאבק על מקומה.

בובולינה – האישה שיצאה למלחמה

בשנת 1821 פרצה מלחמת העצמאות היוונית נגד האימפריה העות'מאנית. אחת הדמויות המרתקות במאבק הייתה לסקרינה בובולינה, אלמנה עשירה מן האי ספצס, שהעמידה את אוניותיה ואת הונה לרשות המורדים.

בובולינה לא הסתפקה בתפילות לשלום הלוחמים. היא השתתפה במאבק הימי והפכה לסמל של אומץ ונחישות, לצידה של בובולינ בלטה גם מנטו מברוגנוס, בת למשפחה אמידה, שהקדישה חלק ניכר מרכושה למאבק הלאומי.

נשים אלה סייעו ליוון להשיג את עצמאותה, אבל המדינה החדשה לא העניקה לנשים שוויון פוליטי – הן יכלו להילחם למען המולדת, אך לא להשתתף באופן שווה בקביעת עתידה.

האישה היוונייה יוצאת אל הרחוב

השינוי הגדול במעמד הנשים ביוון התחולל בעיקר במהלך המאה העשרים.

בשנת 1952 הוענקה לנשים זכות בחירה מלאה בבחירות הלאומיות. בהמשך התרחבו אפשרויות ההשכלה והתעסוקה ורפורמות משפטיות בשנות השמונים חיזקו את השוויון בין נשים לגברים במסגרת המשפחה.

אבל החוק לבדו אינו משנה מסורות בנות מאות שנים, גם ביוון המודרנית ממשיכים להתקיים פערים בין נשים לגברים בשוק העבודה, בחלוקת האחריות המשפחתית ובייצוג בעמדות כוח.

ובכל זאת, מי שמסתובב היום באתונה פוגש מציאות שונה מאוד מזו של הדורות הקודמים, נשים מנהלות בנקים, חברות ובתי עסק, יוצרות אמנות, מלמדות באוניברסיטאות, מפגינות ברחובות ומעצבות את פניה של החברה היוונית.

האישה היוונייה של ימינו אינה מבקשת בהכרח להתנתק מן המסורת, אלא לבחור בעצמה אילו חלקים ממנה לשמר ואילו לשנות.

מעמד האישה ביוון – המאבק שעדיין לא הסתיים

המאבק על מעמד האישה ביוון אינו רק מאבק על זכויות אזרח. זהו מאבק על הזכות לאהוב בלי פחד, לחשוב בלי לבקש רשות, לבחור בלי להתנצל ולחיות חיים שאינם מוכתבים בידי אחרים.

ואולי כאן טמון הפרדוקס הגדול של יוון: הארץ שהעניקה לעולם את רעיון הדמוקרטיה נדרשה לאלפי שנות היסטוריה כדי להבין שחירות שאינה כוללת נשים איננה חירות שלמה.

האלות היווניות לא נזקקו לשוויון. הן נולדו עם כוח. הנשים היווניות נאלצו להיאבק כדי להשיג אותו.

והמאבק הזה, כמו הדמוקרטיה עצמה, עדיין לא הסתיים.


לגלות את אתונה שמעבר לאקרופוליס

אתונה אינה רק עיר של מקדשים, מוזיאונים ושרידים עתיקים. היא עיר של אנשים, סיפורים, מסורות ומאבקים חברתיים שעיצבו את התרבות היוונית לאורך אלפי שנים.

בסיורים המודרכים שלי בעברית באתונה ובסיורי הטברנות, אנחנו יוצאים להכיר גם את הסיפורים שמאחורי חזיתות הבתי, השווקים, השכונות והטברנות – את יוון שלא תמיד פוגשים בספרי התיירות.

כי לא באים רק לראות את אתונה. באים לחיות אותה.

לפרטים על סיורים בעברית באתונה: www.GreekTrip.co.il

אמנון גופר – מדריך טיולים באתונה וחוקר תרבות יוון.

מקורות והרחבה

לקריאה נוספת על מעמד האישה ביוון לאורך הדורות:

  • Sarah B. Pomeroy, Goddesses, Whores, Wives, and Slaves: Women in Classical Antiquity – מחקר על חיי הנשים ומעמדן בעולם העתיק.
  • Judith Herrin, Women in Purple – מחקר על נשים בעלות עוצמה באימפריה הביזנטית.
  • מוזיאון בובולינה בספצס – תולדותיה של לסקרינה בובולינה, מגיבורות מלחמת העצמאות היוונית.
  • קרן הפרלמנט היווני – ההיסטוריה של מאבק הנשים ביוון לשוויון פוליטי ולזכות הבחירה.

נעים להכיר

היי!

שמי אמנון ואני טייל, מורה דרך ומחבר ספרי טיולים.
מעל חמש עשרה שנים אני חי בין ישראל ליוון ומתמחה בסצנה התרבותית, המוזיקלית והקולינרית באתונה, העיר שהפכה להיות ביתי השני.
מלבד ההתמחות שלי באתונה ובתרבות היוונית, אני מדריך טיולי נושא ייחודיים בארץ, מגיש פינות רדיו בגלי צה"ל ורדיו צפון וכותב טורים וכתבות במיטב המגזינים בנושא מסעות וטיולים.
אני מזמין אתכם לגלות את הקסם של אתונה דרך העיניים שלי…
כתבות שלי ניתן למצוא בעיתון הארץ, אתר וואלה, ynet ומסע אחר.

"ללכת איתו באש ובמים, אבל עדיף בבשר וביין…"
רפי אהרונוביץ 'גלובס'

אולי יעניין אותך גם

מסגד תרבותי – שאריות האימפריה העותמאנית שמעצבנות את היוונים…

היה זה ארדואן שפנה לפטריארך היווני באיסטנבול וביקש ממנו לפתוח מסגד באתונה. בעיר הבירה היוונית, בת 4 מליון התושבים (כולל […]

טיול קולינרי באתונה – שכונת אקסרכיה – לטעום בעמידה ולאכול בישיבה

שכונת אקסרכיה הצבעונית, על רבדיה השונים, האנושיים, התרבותיים והפוליטיים מזמנת למטייל ברחובותיה חוויה רב חושית שלעיתים אפילו קשה להכילה. על […]

עז על שיפוד: טקס, חגיגה ופולקלור יווני במיטבו – לקראת הפסחא

ביוונית קוראים לזה: “Κατσικάκι στη σούβλα” – עז על שיפוד ביוון, עז או גדי על שיפוד מעל מדורה הם הרבה […]